משה ברודרזון

משה ברודרזון (בכתיב יידי: משה מוישה) בראָָדערזאָָן; ברוסית: Моше Бродерзон ולעתים Мойше או Моисей) ‏(23 בנובמבר 1890, מוסקבה17 באוגוסט 1956, ורשה) היה משורר, מחזאי ומנהל תיאטרון יידיש בפולין שלפני מלחמת העולם השנייה ולאחר מכן בברית המועצות. בשנותיו האחרונות נכלא במחנה גולאג בסיביר, שממנו שוחרר כשנה לפני מותו.

תולדות חייו

משה ברודרזון נולד ב-23 בנובמבר 1890 במוסקבה, למשפחה אמידה שהורשתה להתיישב בעיר. מוצאה של משפחת אביו מאיר בשקלוב, ושל משפחת אמו שרה-ציפי (טוּרוֹב) בניסביז' (Nieswie) שברוסיה הלבנה. בעקבות גירוש יהודי מוסקבה וסנקט פטרבורג בידי הצאר ב-1891, השתקע אביו בלודז', בעוד משה, אמו ואחיו עברו לבית הוריה שבניסביז', שם זכה משה לחינוך יהודי מסורתי. המשפחה התגוררה ברוסיה הלבנה עד שנת 1900, כאשר היה משה בן 9, ואז התאחדו עם אביו שבלודז'.

ב-1913 פרסם את ספר השירים הראשון שלו, "שוואַרצע פֿליטעלעך", שזכה לשבחים מפי הסופר אברהם רייזן. עם התקדמות הצבא הגרמני לשערי לודז' במלחמת העולם הראשונה (1914) ברח ברודרזון למוסקבה, וחזר ללודז' ב-1918. ב-1919 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את קבוצת הקריאה "יוּנג ייִדיש", ועמד בראשהּ. באותה שנה נישא לשיינע-מרים מנדלבוים. ב-1922 ייסד בעזרתם של אמנים נוספים את תיאטרון הבובות היידישאי הראשון, "חד גדיא". ברודרזון חיבר שירי ילדים, שרבים מהם זכו ללחן. ב-1924 כתב את הליברטו לאופרה "דוד אוּן בת-שבע" (יידיש: "דוד ובת שבע"), שהייתה לאופרה הראשונה ביידיש שהועלתה בפולין. ב-1927 ייסד בלודז' את "תיאטרון ארָרָט", שחבריו הופיעו ברחבי אירופה עד מלחמת העולם השנייה. כן ייסד את קבוצת התיאטרון "שור הבר". ברודרזון גילה "טאלנטים" יהודים רבים; לדוגמה, הוא היה זה אשר גילה את כשרונו של שמעון דז'יגאן, ששיחק בקבוצות התיאטרון שלו. בשנת 1939 פרסם את הפואמה "י" (האות יו"ד), המורכבת מ-50 שירים בני 16 שורות כל אחד, הגדושה בגילויים של אינטואיציה טרגית החוזה את קץ יהדות פולין הממשמש ובא.

בחודש ספטמבר באותה שנה, עם פלישת גרמניה לפולין, נמלט ברודרזון לביאליסטוק, שנכבשה בידי ברית המועצות בהתאם להסכם ריבנטרופ-מולוטוב. ביוני 1941, כאשר פלשה גרמניה לברית המועצות (מבצע ברברוסה), נמלט מזרחה למרכז אסיה. ב-1944 שב לעיר הולדתו מוסקבה, שם לימד בבית-ספר לתיאטרון והיה חבר בועד יהודי פולין בברית המועצות[1].

ב-28 באפריל 1950 נעצר ברודרזון, כמו מספר אינטלקטואלים יהודים (ראו הוועד היהודי האנטי-פשיסטי), ונידון לעשר שנות מאסר במחנה עבודה (גולאג) בסיביר. הוא שוחרר מן המחנה בספטמבר 1955.‏‏[2] ביולי 1956 שב לקהילה היהודית בוורשה ‏[3] עם אשתו, והתקבל בזרועות פתוחות על ידי הקהילה היהודית שנותרה בפולין. ואולם, שנותיו בגולאג הותירו עליו את חותמן; ברודרזון נפטר בוורשה מהתקף לב ב-17 באוגוסט של אותה שנה, ונקבר בבית הקברות היהודי בעיר.

לקריאה נוספת

  • שיינע-מרים בראדערזאן, מיין ליידנס-וועג מיס משה בראָדערזאָן, בואנוס איירס, 1960 ["דרך הייסורים שלי עם משה ברודרזון", מאת אשתו, שיינע-מרים] (ביידיש)
  • Gilles Rozier, Moyshe Broderzon: un écrivain yiddish d'avant-garde, Saint-Denis: Presses Universitaires de Vincennes, 1999. (בצרפתית)

קישורים חיצוניים

מיצירתו

הערות שוליים

1.     ^ ועד מארגן ליהודי פולין בססס"ד, דבר, 8 בספטמבר 1944

2.     ^50 Years ago in The Forward, The Jewish Daily Forward, Sep 23, 2005

3.     ^ ברודרזון בורשה, דבר, 7 באוגוסט 1956

 

 

        מילון יידי-עברי
       חומר לימודי 
תרגול
משחקים
שירים
יצירות
סימני ניקוד
    חג והווי יהודי
משוררים וסופרים
        פרויקטי גמר
קישורים
כתבו לנו
ידיש:ד"ר שושנה דומינסקי
מונה כניסות: 180241

תכנות: דודי זוהר 2006 אוּרי הרדוף 2009 גד אבן חיים 2017-2016
כל הזכויות שמורות ©
0