חיים נחמן ביאליק איז געבוירן אין ראדי, בייַ זשיטאמיר וואָהלין, אוקראינע  9 ינואַר 1873 י' טבת ה'תרל"ג. ביאליק איז געשטאָרבן אין ווין אסטרייַך, כ"א תמוז ה'תרצ"ז;  4 יולי 1934

ביאליק איז געווען אַ נאַציאָנאַלער דיכטער. ער איז געווען אָ גרויסער שרייַבער, רעדאַקטאָר, און אַ איבערזעצער. וואָס האָט אַ סך משפֻיע געווען אויף דער יידישער און העברעישער קולטור.

אין זייַן יוגנט האָט ער געלערנט אין אַ וואָלאָזשינער ישיבה אונטער דעם נפתלי צבי יהודה ברלין (נצי"ב). ווען ער איז געווען אין אודסה טרעפֿער זיך מיט "אחד העם" דאָרט האָט ער געשריבן דאָס ליד "אל הצפור" אין יאָר ה'תרנ"א (1891) אין "הצפירה".

ער איז געווען אַ גרויסער שרייבער אין די לשון קודש'דיקע צייטונגען פֿון די משכילים פֿון פוילין און ליטע ווי דער ,"לבנון", "הצופה",

אין יאָר 1893 הייראַט ביאליק מניה (לבית אָוֶרְבּוּך), און ער שרייַבט די לידער : "עַל סַף בֵּית-הַמִּדְרָשׁ", "מֵתֵי מִדְבָּר הָאַחֲרוֹנִים", און די פּאָעמע  "הַמַּתְמִיד".‏


אין זייןַ דיכטונג "על השחיטה"  באַשרייַבט ער וועגן דעם קעשענעוו פּאָגראָם [1903] :

אין 1904 (תרס"ד) שרייַבט ער די פאעמע "בְּעִיר הַהֲרֵגָה",

אין יאר ה'תרס"ט (1909), ביי דער צווייטער עליה, איז ער געקומען צום ערשטנס אין ארץ ישראל, אָבער נאָר פֿון ה'תרפ"ד (1921)  האָט ער זיך באַזעצט וווינען אין תל אביב.


שירים (1901)

בבליאוגרפיה

  • אריאל הירשפלד, כינור ערוך - לשון הרגש בשירת ח"נ ביאליק , הוצאת עם עובד, 2011
  • אבנר הולצמן, חיים נחמן ביאליק, מרכז זלמן שזר, 2008
  • מיכאל גלוזמן, חנן חבר, דן מירון, בעיר ההריגה: ביקור מאוחר במלאת מאה שנה לפואמה של ביאליק, הוצאת רסלינג, 2005
  • זיוה שמיר, הצרצר משורר הגלות: על היסוד העממי בשירת ביאליק, 1986
  • זיוה שמיר, שירים ופזמונים גם לילדים: חקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, 1986
  • זיוה שמיר, השירה מאין תימצא: ארס פואטיקה בשירת ביאליק, 1987
  • זיוה שמיר, מה זאת אהבה - אגדת שלושה וארבעה: צוהר לעולם הדעות האישי של ביאליק, 1991
  • זיוה שמיר, באין עלילה: סיפורי ביאליק במעגלותיהם, 1998
  • זיוה שמיר, לנתיבה הנעלם: עקבות פרשת אירה יאן ביצירת ביאליק, 2000
  • יוסף שה-לבן, שירים ח.נ.ביאליק: הערות והנחיות ללימוד וקריאה, הוצאת אור עם, 1986
  • יוסף שה-לבן, סיפורים ח.נ.ביאליק: הערות והנחיות ללימוד וקריאה, הוצאת אור עם, 1980
  • לאה נאור, המשורר, סיפורו של ביאליק, עם עובד - יד בן צבי, 1991
  • נורית גוברין, 'בעיר ההרגה' בדורה ולדורות, בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 185 - 195
  • נורית גוברין, ביאליק שלי על בית ביאליק, משה אונגרפלד ושעון התקווה. בתוך: 'קריאת הדורות. ספרות עברית במעגליה', כרך ג', הוצאת כרמל ואוניברסיטת תל אביב, תשס"ח/2008, עמ' 196 - 197
  • מגזין ארץ אחרת, גיליון 47: "למה ביאליק", עמותת "ארץ אחרת", 2008
  • אברהם אבן שושן וי' סגל, קונקורדנציה לשירת ח"ן ביאליק, הוצאת קריית ספר, 1960
  • אליהו ציפר, קונקורדנציה לשירת ביאליק, הוצאת חצב, תשס"ג

ביאליק נחשב בזמנו לחדשן בשירה העברית, והשפיע על משוררים שבאו אחריו וכונו "דור ביאליק", בהם יעקב שטיינברג ויעקב פיכמן. השפעתו עליהם היא ממרכיבי הלשון הציורית וממרכיבי המוטיבים הספרותיים.

ביאליק זכה לתואר "המשורר הלאומי" לא רק בזכות איכותה של שירתו, אלא גם בזכות תגובתו השירית לאירועים בעלי חשיבות לאומית.

לביאליק היה קשר מיוחד לעיר תל אביב. הוא קבע בה את ביתו, ברחוב שאכלס שנה אחר כך גם את בית העירייה דאז. לאחר פטירתו, נותרה אלמנתו מניה לגור בבית. בשנת 1937 החליטה מניה ביאליק לתרום את הבית לרשות העירייה ו"אגודת בית ביאליק" משמרת את הבית כמוזיאון לפועלו של המשורר. אגודת הסופרים העבריים הפכה את הבית למרכז פעילותה, וערכה בו כינוסים תרבותיים וספרותיים. בבית נמצאים ציורים ופסלים של המשורר פרי יצירתם של אמנים ישראלים, השעון האגדי המנגן מדי שעה את "התקווה", כתבי-יד מקוריים של יצירות ביאליק, ואוסף גדול של מכתבים שכתבו ילדים למשורר.

חידושי מילים

ביאליק החל בפעולות לחידוש השפה העברית עוד בישיבת וולוז'ין והתמיד בעיסוק בתחום זה כל חייו. הוא היה שותף בוועדות לחידושי מילים בתחומים כתברואה, חשמל, טכניקה ודפוס‏[26]. ביצירתו חידש ביאליק מילים עבריות אשר כמה מהן נקלטו בשפה‏[27] ובהן המילים מטוס, תגובה, גחלילית, שלדג, פַקָּח, קדחתני, מצלמה, מענק ופריון. כך גם המילים "יבוא" ו"יצוא", כתרגום ל-Import ו-Export, אשר מופיעות לראשונה ב"אגדת שלושה וארבעה":

עם זאת חלק ביאליק על רעיון המילון של אליעזר בן יהודה שהכיל חידושי לשון, משום שלדעתו תפקידו של מילון אינו לחדש אלא לכנס מילים קיימות בלבד.

כינוס אוצר המילים הקדום היה חשוב משום שביאליק העדיף לנצל מילים קיימות מרבדים קדומים של השפה על פני המצאת מילה חדשה. ביאליק התנגד ליצירת מילים חדשות באמצעות הוספת הסיומת "יה" או "יון". כך, למשל, הציע "סוכך" ו"אספוג" במקום חידושיו של בן יהודה מטרייה וסופגנייה.

אברהם אבן שושן וי' סגל ערכו את הספר "קונקורדנציה לשירת ח"ן ביאליק", שיצא לאור בהוצאת קריית ספר ב-1960. בקונקורדנציה זו יכול המחפש לאתר, על פי מילה מתוך אחד משיריו, את כל השירים שלו שבהם מופיעה מילה זו.

 

 

 

 

 

 

        מילון יידי-עברי
       חומר לימודי 
תרגול
משחקים
שירים
יצירות
סימני ניקוד
    חג והווי יהודי
משוררים וסופרים
        פרויקטי גמר
קישורים
כתבו לנו
ידיש:ד"ר שושנה דומינסקי
מונה כניסות: 180375

תכנות: דודי זוהר 2006 אוּרי הרדוף 2009 גד אבן חיים 2017-2016
כל הזכויות שמורות ©
0